״למה היא לא עוזבת אותו??״

מאז פרצה מגפת הקורונה נרשמה עלייה ניכרת במקרי האלימות במשפחה בכלל ובמקרי אלימות כלפי נשים בפרט.

ההנחיות המגבילות, הלחץ הכלכלי, הנפשי ותחושת חוסר הוודאות, כל אלה העצימו התנהגויות אלימות באופן משמעותי אך חשוב להודות ולהכיר -

הכתובת כבר היתה על הקיר.

במקרים רבים האישה מתכחשת למצב בו היא נמצאת ואינה מגדירה עצמה כנפגעת אלימות. היא מתייחסת לכל אירוע אלימות כמקרה בודד וממזערת אותו, מגמדת אותו ומספקת מגוון צידוקים הקשורים לאחריותה שלה למצב או לגורמים אחרים, חיצוניים, המשפיעים על בן זוגה ו״גורמים״ לו לפגוע בה, כמו קושי כלכלי, הילדים המשתוללים, העבודה האינטנסיבית וכו׳. אלה מאפשרים לה לשמור על דימוי חיובי של בן זוגה ולפתח את מידת העמידות הנדרשת כדי לשרוד במערכת היחסים הקשה.

מה היא בעצם אלימות נגד נשים?

ארגון הבריאות העולמי (WHO) מגדיר אלימות נגד נשים - ״כל פעולה של אלימות תלוית מגדר הגורמת, או סביר שתגרום נזק או סבל פיזי, מיני או נפשי לנשים״.

למעשה, כאשר משתמשים במונח ״אלימות נגד נשים״, בעצם מתכוונים לכמה סוגי אלימות המכוונים להשגת שליטה, צייתנות, השפלה ואף כניעה של בת הזוג.

בין הסוגים המוכרים כיום ישנם מספר שכיחים יותר מאחרים:

• אלימות גופנית - פגיעה בגופה של האישה באמצעות הפעלת כוח פיזי, כגון מכות, בעיטות ואגרופים ולעיתים באמצעות חפצים שונים, כולל נשק. הפגיעות גורמות לנזקים מיידיים ומתמשכים, לנכות ואף למוות.

• אלימות מינית - התייחסות אל אישה כאל אובייקט מיני, ביצוע מעשים מגונים, קיום יחסי מין באיום, בסחיטה, בכפייה ובאלימות בניגוד לרצונה של האישה, או בזמנים או במצבים המסכנים את בריאותה.

• אלימות נפשית - מאופיינת באלימות מילולית, בהפחדה ובאיומים, בגינוי ובביקורת לגבי התנהגות האישה, יכולותיה, תפקודה כאם ובריאותה הנפשית.

• אלימות כלכלית - מניעת יציאת האישה לעבודה או שליטה על משכורתה, מניעת צרכיה הבסיסיים, כגון כסף, מזון, תרופות, או ביגוד. מניעת גישה להכנסות המשפחה.

• בידוד חברתי - מניעת קשרים חברתיים ומשפחתיים, מניעת יציאה לעבודה ו/או ללימודים. הגבלת היציאה מהבית, ליווי האישה לכל מקום וניהול שיחות במקומה.

• הטרדה מאיימת - מושג הלקוח מעולם הציד ומתאר מצב בו הגבר אורב לאישה ועוקב אחריה. להטרדה מאיימת יש ביטויים מילוליים והתנהגותיים של הטרדת האישה, כגון חקירות ומעקבים, טלפונים והצקות שונות הנובעים ממחשבות כפייתיות של חשדנות וקנאה.

למה נשים נפגעות אלימות לא עוזבות את בן הזוג התוקף?

ובכן, התשובה מורכבת וכמובן שאינה חד משמעית.

במקרים רבים האישה נפגעת האלימות אינה מודעת למצבה הקשה, מפני שהתוקף מצליח לשכנע את המותקפת שהוא נוהג כראוי ושהיא הבעייתית, המגזימה, הסוררת, הגורמת לו לפעול כפי שפועל ולכן גם האשמה.

כאשר נשים נפגעות אלימות נשאלות מדוע אינן נחלצות ממערכת היחסית האלימה, התשובות העיקריות הן תלות כלכלית, היעדר מקצוע ויכולת לפרנס, פחד מפירוק התא המשפחתי, היעדר מערכת תומכת, חשש מתגובת המשפחה והחברה, הערכה עצמית נמוכה ואימוץ תפיסת עולמו של הפוגע המכונה ״צמידות טראומטית״ - סימפטום האופייני לשבי.

ההחלטה להתגרש מבעל אלים מלווה בפחד גדול שכן הסיכונים רבים ובעלי השלכות הרות גורל, לכן, חשוב לדעת כיצד לנהוג.

אישה נפגעת אלימות צריכה בראש ובראשונה לקבל ייעוץ מאנשי מקצוע המתמחים בתחום ועוסקים בו באופן יומיומי. יש לפנות לעו״ד המתמחה בדיני משפחה המנוסה בטיפול בתיקים של אלימות במשפחה. הוא יוכל לספק לאישה את המידע הנחוץ אשר נוגע לזכויותיה ולזכויות ילדיה וללוות אותה בדרך לחיים החדשים, הבטוחים, שמגיעים לה.

משרדנו מתמחה בדיני משפחה. לשאלות וייעוץ משפחתי צרו קשר.

אין הכתוב מהווה ייעוץ משפטי, כל מקרה ומקרה יידון לגופו בייעוץ אצל עורך הדין באופן פרטני ואישי.